בפרשתנו אנו נפגשים עם אברהם אבינו הענק שבענקים.
ידועים דברי המהר"ל בנצח יא שלעומת נח שהצורה פותחת בהזכרת צידקותו "איש צדיק תמים" באברהם התורה לא פותחת בכך על אף ש"אחד היה אברהם".

כיוון שהבחירה באברהם היא מצד הכלל זרע ישראלו לא מצד אישיותו הפרטית הטהורה.וממילא אף אם חלילה ישראל יחטאו הקב"ה לא יעזבנו ( ושלא כשקר של הנוצרים). "נצח ישראל לא ישקר כי לא אדם הוא להינחם". וכן לגבי ארץ ישראל הפגישה הראשונה שלנו איתה היא ממקוא הצו האלוקי "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך". ורק מתוך האמת האלוקית אנו קשורים גם בקשר ריגשי לארצנו הקדושה.
שבת שלום! הרב איזק.